יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה | יום ירושלים תשע"ו

יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה

========

לֹא שַׁרְתִּי הַשָּׁנָה

"לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה"

כִּי יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה

זְקָנִים וּזְקֵנוֹת יוֹשְׁבִים בָּהּ

יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ

לֹא אָמַרְתִּי

"בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן"

כִּי שָׁב ה' לְצִיּוֹן

מִלֵּא פִּינוּ שְׂחוֹק וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה

הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ

הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל לֹא יָשַׁבְתִּי

לֹא בָּכִיתִי בְּזוֹכְרִי אֶת צִיּוֹן

צִיּוֹן נִרְאֵית לִי כָּל יוֹם

עַיִן בְּעַיִן

כִּי מִצִּיּוֹן יוֹצֵאת תּוֹרָה

וּדְבַר ה' מִיְּרוּשָׁלַיִם

לֹא מִתְיַפֵּחַ
עַל עִיר חֲרֵבָה וּבְזוּיָה וְשּׁוֹמֵמָה
אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר בָּאוּ בָּנֶיהָ
חֻבְּרוּ לָהּ יַחְדָּו
בָּתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים קָנוּ בָּהּ
אֶת עֲפָרָהּ חוֹנְנוּ וְרָצוּ אֲבָנֶיהָ

סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ
שְֹאוּ סָבִיב סָבִיב עֵינַיִם --
וּמִי שֶׁלֹּא רוֹאֶה אֶת כָּל אֵלֶּה
תִּשְׁכַּח יְמִינוֹ
תִּדְבַּק לְשׁוֹנוֹ לְחִכּוֹ
עַד שֶׁיַּעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ

איור: שולמית ניר

סוֹדוֹת בִּירוּשָׁלַיִם

שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם יוֹצֵאת בַּת קוֹל
מֵחֻרְבָּה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם.
וּמְנַּהֶמֶת הִיא כְּיוֹנָה
מֵאַרְמוֹנוֹ הֶחָרֵב שֶׁל מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ:
   "אוֹי לְבָנִים שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם
    הֶחְרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי
    וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי
    וְהִגְלֵיתִים לְבֵין הָאֻמּוֹת". (ברכות ג ע"א)
אוֹי לְבָנִים גּוֹלִים חַסְרֵי בַּיִת וְהֵיכָל.

וּבַת קוֹל מִשָּׁמַיִם יוֹצֵאת
בְּכָל יוֹם וְיוֹם
אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד
וְאוֹמֶרֶת: "בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי". (סוטה ב ע"א) 
הַבֵּט וּרְאֵה, הוּא וְהִיא
   וּמַה שֶׁבֵּינֵיהֶם, שְׁכִינָה. (סוטה יז ע"א)

וְאָמַר רַב נַחְמָן בָּר יִצְחַק:
  "כָּל הַמְּשַׂמֵּחַ חָתָן וְכָלָה
   כְּאִלּוּ בָּנָה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם" (ברכות ו ע"ב)
וּבְלֵב חֻפָּתוֹ, אוֹמֵר הֶחָתָן
  "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ" בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. (בבא בתרא ס ע"ב)

וּשְׁתֵּי בְּנוֹת הַקּוֹל מְבַקְּשׁוֹת לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלָן
וְהַשִּׂמְחָה וְהַיְּלָלָה מִתְעַרְבְּבוֹת זוֹ בַּזּוֹ -
   בְּשִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה
     שֶׁבּוֹנִים לָהֶם בֵּית מִקְדָּשׁ קָטָן
   וּבְרֵיחַ שְׂרֵפַת הַהֵיכָל
      עַל חֻרְבָּנוֹ שֶׁל בֵּית מִקְדָּשׁ גָּדוֹל.

כִּי לְאֲבָנֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
  לֵב בַּשָּׁר
וּמַקְשִׁיבָה יְרוּשָׁלַיִם לִבְנוֹת הַקּוֹל
מְצַפָּה לְבָנֶיהָ שֶׁיָּשׁוּבוּ לְשֻׁלְחָן אֲבִיהֶם
וְיִבְנוּ אֶת חָרְבוֹת הָעִיר,
עִיר ה' צִיּוֹן, מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר.

וּכְשֶׁהוּא וְהִיא שְׂמֵחִים זֶה בְּזוֹ
  בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה
הֲרֵי שֶׁמְּחוֹנְנִים עֲפָרָהּ וּבוֹנִים חָרְבוֹתֶיהָ,
  וְעַל יְדֵי שִׂמְחָתָם
    עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
      לְהַחְזִיר לִירוּשָׁלַיִם
        כָּל שִׂמְחָתָהּ. (מדרש פסיקתא)

---

ארוסתי,
שנזכה לבנות את בית המקדש הפרטי שלנו.