2.25.2018

מי את השופטת רונית פוזננסקי-כץ ואיזה צחוקים בפרקליטות

השופטת רונית פוזננסקי-כץ היא אישה חזקה. יש לה דיבור מהיר, רצוף, ישיר, כשהיא מתחילה לטעון היא יורה מילים בקצב של תת-מקלע. כשהייתה צועדת במסדרונות הפרקליטות, כולה הייתה נוכחות: הליכה מהירה, עקבים נוקשים, מבט חמור-סבר. לא תתפסו אותה לא מתוקתקת, מאופרת, מוקפדת עד אחרון הריסים. הרזומה המקצועי שלה היה מגוון, וכנראה הצדיק את הבחירה בה לנהל את אחד התיקים הטעונים ביותר בשנים האחרונות.

החוקר שסימס לפוזזנסקי, עו"ד ערן שחם-שביט, היה פרקליט במחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) וזכה ב-2011 לתפקיד נאה ברשות לניירות ערך. הוא זכור לי במעומעם מאיזה תיק – אך לא פגשתי אותו; אבל את הדינמיקה בין פרקליטים – בתוך הפרקליטות ומחוצה לה – אני מכיר. הסיפור של פוזננסקי-כץ ושחם-שביט הוא לא סיפור על שני גורמים עוינים שבאו, באקט מושחת, לזהם את מערכת אכיפת החוק בישראל, אלא על שני עובדי מדינה ששכחו ששניהם כבר לא עובדים באותו הצד, ושבית המשפט הוא לא הזרוע המבצעת של הפרקליטות.

אלה שני חברים שעבדו יחד כעורכי-דין בשירות הציבורי, קוּדמוּ והמשיכו כנראה לשמור על קשרים קרובים: פוזננסקי כאמור הייתה פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז מרכז, ערן שחם-שביט עבד בפרקליטות תל-אביב. הראשונה נחשבה לפרקליטה מצטיינת, דבריה זכו להערכה בקרב מקבלי ההחלטות, ולבסוף נבחרה למשרת שיפוט. השני ניהל תיקי חקירה ברשות לני"ע, כמעט זכה למשרה שיפוטית אך לא עבר את הוועדה. שניהם מסמסים אחד לשני במעשה שנראה כמו הטיית משפט חמורה וברורה – ומה שיפה שמילים כמו "סבבה" ודאחקות נוסח "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת" השתרבבו לשיחה הזאת. צחוקים.

מה שמטריד ומדהים הוא שהשניים באמת לא התכוונו. אם הם היו חושבים שהם עושים משהו ממש אסור – כנראה ששיחת הווטסאפ הזאת לא הייתה נחשפת. סגנון ההודעות מלמד שהשניים – השופטת והפרקליט – מתאמים בנונשלנטיות את מספר הימים שבהם יושיבו אנשים במעצר, כאילו הם מתכננים להם נופש באילת. חסר היה רק איזה אמוג'י של 💩 בסיום. קלות הראש הזאת, הטקסט הנינוח בצורה קיצונית כאילו אין כמה בני-אדם (שועי עולם, אגב) שיושבים עכשיו בקור באיזה תא מעצר, מקוממים. אכן, היכולת של צמד עובדי מדינה לדרדר את האמון במנגנוני אכיפת החוק, ולטלטל את המערכת המוטרפת ממילא, היא לא-נתפסת.

רובנו, בשונה מפוזננסקי, לא צריכים לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת. ההפתעה היא מוחלטת. האכזבה והכאב גם הם מוחלטים.

2.14.2018

Bring The Moon Into Your Classroom With Augmented Reality | Google Expeditions


Have you ever wished you could bring the moon into your classroom? Augmented reality (AR) is a buzzword now in education. AR is the integration of digital information with the user’s environment in real time. Unlike its sister, virtual reality, which creates a totally artificial environment, augmented reality uses the existing environment and overlays new information on top of it.

This is why I was so excited to take part in The Google Expeditions AR Pioneer Program, a program that brings this fascinating technology and engages students with immersive lessons, enabling them to learn about topics together, observe digital objects right in front of them and explore new and fascinating worlds.

As a Judaic Studies teacher, I invest a lot of time teaching the Jewish life cycle, including holidays and other special events. The Jewish calendar is rooted in the cycles of the moon. Each month of the year is a lunar month, beginning on the new moon and ending when the moon is dark and not visible. In fact, all Jewish holidays were determined according to the lunar cycle. In light of this, I was thrilled to use the virtual expedition “To The Moon with the Google Lunar XPRIZE” – and take my classrooms on virtual field trip on the moon.

The first day of every month in the Hebrew calendar – Rosh Chodesh – is marked by the birth of a new moon. On the first sighting of the new moon, the Jewish tradition is to bless the moon. It is customary to recite the following praise, once a month: “and He directed the moon to renew herself as a crown of glory, for those who likewise are destined to be renewed like her.” This explains why we are so heartened by Rosh Chodesh.

Google Expeditions is a complete kit with everything I needed to take my students up to the moon. That means phones for each student with selfie sticks, and a tablet for the teacher to run the field trip. Using my tablet, I control the experience and all the devices are synced with my tablet so I can monitor student progress. The Augmented Reality experience starts with “placing” the 3D objects, so I placed 2 “moons” in my classroom so everyone can “experience” the moon calmly.  The students started walking around the moon, examining how the moon looks at different times of the month, and tried to associate dates with each phase. I asked them what it would be like flying to the moon, and what they would feel as they left the beautiful Earth behind.

Next, we talked about the phases of the moon and the percentage of the moon illumination. The students noticed that when the moon is completely illuminated – a full moon – it always occurs in the middle of the Jewish month, the 15th day. Not by chance, in 6 out of 12 Jewish months we mark a holiday on the 15th day of the month –  Sukkot, Tu Bishvat, Shushan Purim, Pesach (which is also celebrated in certain cases on Iyar 15th) and Tu B’Av. The students suggested beautiful ideas why Sukkot, when the Jews are commanded to sit outside their homes (in the sukkah), is celebrated on the 15th of the month, as the moon is full, round and beautifully illuminating.

The expedition inspired the students to take a journey to the moon and investigate first-hand the Jewish calendar. I split the class into two groups, and assigned one moon for each group. They were asked to make a “calendar team” and create a lunar calendar that will help everyone understand how the calendar is structured and how the moon relates to our holidays.

The “calendar team” consisted of several experts:
  1. The astronomer will investigate and describe the state of the moon every day of the month.
  2. The researcher of Jewish sources will investigate the Torah and other Jewish sources when the Jewish holidays are celebrated. This student’s task is to prepare an orderly table with the name of the holiday and the Hebrew date in which it is celebrated.
  3. The linguist will learn about Hebrew concepts related to the research (מַחְזוֹר הַלְּבָנָה, רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מוֹלָד, עִבּוּר הַשָּׁנָה, עֵדוּת-רְאִיָּה, יָרֵחַ מָלֵא, קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ).
  4. The graphic designer is responsible for the calendar and its design.

The next step was the hearing the experts. Each group had to share, using the AR technology, their conclusions about the Jewish calendar, and find a connection between the shape of the moon and the celebrated holiday.

Finally, I shared with the students that the “Shulchan Aruch,” one of the great Jewish law books, dedicated a full chapter in his monumental book to only five words (this is the shortest chapter): “It is a mitzvah to enhance the meal of Rosh Chodesh” in order to make a special joy. Through this unit, the students were able to see the beauty of the moon, what this renewal signifies every month, and how our life cycle is reflected through the cyclical nature of the moon.

It was clear after this unit that the technology we used created a more dynamic and engaging atmosphere for our students, which allowed them to understand complex materials in simplified ways.



Posted on the blog "Hooked on Engagement!":

https://hookedonengagement.wordpress.com/2018/02/14/bring-the-moon-into-your-classroom-with-augmented-reality/

2.06.2018

האיש הרע

יש איש אחד שיושב מול המחשב בבית וכל מה שעושה לו טוב בחיים זה רע.
טוב אצלו זה רע ורע זה טוב.
אין לו עבודה, אין לו חברים, אין לו חיים, רק רע כל היום.
אין לו תחביבים, אין לו חלומות, רק רע. רע נורא.

פעם לאנשים כמוהו לא היו חברים וזה היה העונש שלהם, כי אף אחד לא באמת רוצה חברים רעים. אבל לפני כמה שנים המציאו את האינטרנט, והאיש הרע קפץ וצהל משמחה, כי האינטרנט איפשר לו להיות רע ואכזרי יותר, להציק לאנשים, לקלל, להטריד ולבייש. כך הוא קיבל תשומת לב והיה מאושר. זה נהיה לו ממש קל פתאום, כי הוא יכול היה להתחבא מאחורי כל מיני כינויים כדי שלא נדע שהוא איש רע אלא נחשוב שהוא סתם איש רגיל.

וכשנבראו הרשתות החברתיות, האיש הרע ממש חדר לחיינו: הוא מופיע לנו בין התמונות של המשפחה והחברים ובין הדברים המצחיקים שאנחנו קוראים ברשת.

ופתאום בכל ידיעה ברשת ועל כל פוסט האיש הרע הוא הראשון להגיב. כי הרע יושב בבית, בטלן עלוב שכמותו, ומציף אותנו באלימות מילולית, בשפה מעליבה וגסה ובבריונות. בכל מקום הוא נמצא. כבר כמעט אי אפשר לקרוא משהו ברשת בלי לפגוש באיש הרע למטה בתגובות.

וכשקוראים את מה שהאיש הרע כותב באינטרנט באמת חושבים שהעולם הפך למקום לא-כיף ומייאש ושהרוע מתפשט לכל מקום :(

ומה שעצוב באמת הוא שהרשתות החברתיות גם עוזרות לאיש הרע. כי הפייסבוק לא מראה לאנשים הטובים את מה שטוב אלא דווקא את מה שמסקרן, ומה לעשות שדברים שליליים מסקרנים אותנו, וכך יוצא שהסקרנות שלנו מקדמת בלי כוונה הרבה רוע.

אז כדי לנצח את האיש הרע צריך להילחם ואסור לוותר. תחסמו אותו באמצעות הכפתור "בלוק" כדי שלא תראו אותו יותר. זה נקרא "סור מרע" – אנחנו מסלקים את האיש הרע מחיינו. בנוסף דווחו על האיש הרע לרשת החברתית כדי שאולי בעתיד נמנע מהאיש הרע לעשות רע. זה נקרא "ועשה טוב". וביחד נתאמץ שהאינטרנט יהיה באמת מקום טוב יותר.

▫ ▪ ▫

נכתב למגזין 'קידס' לרגל Safer Internet Day