- "גוט יונטף"
- "גוד וואט?!"
- "יונטף"
- "סמאללה"
בדיוק כך, "גוט יונטף", מאחלים ׳חג שמח׳ באנגלית-יהודית. "יונטף" הוא יום-טוב, עוד מילה עברית שהיידיש עשתה בה שַׁמּוֹת, וזכתה לכברת דרך ארוכה על ספינות המהגרים מאירופה. זה די דומה ל"גוט שאבעס", רק שאם הולכים על תרגום חופשי זה בעצם כמו לומר "יום-טוב טוב".
▫ ▪ ▫
לפני 11 שנים נתקלתי לראשונה באנגליידיש, אנגלית-יידישאית שנטמעה עמוק באנגלית היומיומית של היהודים. השעה הייתה שעת מנחה של ראש השנה, והציבור כולו התכנס לאמירת תשליך על נהר ההאדסון במנהטן. אני, עם עוד כמה חברים טובים (שוקי, מתניה, אריאל) עשינו את השבוע הראשון שלנו במנהטן, שליחים רווקים צעירים חסרי-מושג בעיר הגדולה. לפנינו נהר ההאדסון, ויהודים טובים משליכים את חטאיהם למצולות. אחרי שהפכנו את הכיסים וניערנו את העוונות, הגבאי הרים את קולו והכריז ״davening in twenty minutes״. ואני משתומם בבהלה במילה המוזרה הזאת, ״דאבנינג״. מפה לשם, אחרי התייעצות קלה הגענו למסקנה שהגבאי התכוון ל-Diving, צלילה, ולך תדע, אולי החבורה המחורפנת כאן מתכננת לצלול יחד עם חטאיהם למצולות ההאדסון. הדאחקות, כמובן, לא איחרו לבוא:
- ״שמעת את זה, קצו, diving, חחחחח״
- ״לא ידעתי שמביאים שנורקל לתשליך״
- ״וסנפירים״
▫ ▪ ▫
כדי להיות יהודי טוב באמריקה, אתה לא יכול להשתמש באנגלית של גויים בשביל יידישקייט. יהודים לא הולכים לסינגוג אלא ל'שוּל', ולהתפלל זה לא pray כי אם daven. ברכת כהנים היא ״דוכנינג״ (duchening), מהמילה דוכן כמובן. ברכת המזון היא בנצ'ינג (benching), לתפוס איזשהו עניין זה to chap (חאפ), לפסוק הלכה זה פּסקענען, ולסעודה שלישית קוראים שלישודעס.
זה, רבותיי, הדיבור. שאריות היידיש האלה זה מה שמבדיל בין ישראל לעמים, וגם דרך קלילה לזהות את מינון היידישקייט של היהודי לפניך. בקיצור, זה ממֶש גוועלדיק!
גוט יונטף לכולם!