יום ראשון, 26 באוגוסט 2018

29 תלמידים, 29 כסאות | צפו באתגר הכסא


Watch our amazing 29 eighth-graders doing the CHAIR TRICK - an exercise in team-building and mutual trust.

How beautiful it is, that beyond the physics, the circle is built on the confidence that each teammate knows that he literally has his friend’s back.


שלום כיתה א'. זה רגע של פעם בחיים


אז גם בניה עלה לכיתה א' וזה רבותיי אומר שכבר שניים משלושתיי נמצאים בבית ספר, או במילים אחרות – אבא מוברג חזק בוועד ההורים. ולוּ יְדַעְתֶּם מי זה בניה, ודאי הייתם אומרים שהדבר הפריך הזה יישאר תינוקי מתוקי לנצח – אבל הנה, גם הרך שבילדים לומד צ'יק צ'אק דבר או שניים וכבר יש לו מה להגיד (באנגלית) בנוגע למדיניות האייפד בבית ולמה אין שניצל ואורז לארוחת צהריים, ועוד רגע חטיבת ביניים ואז תיכון ובזמן שאני מקשקש פה הוא בטח כבר לקח לי האוטו.

אז הפעם התכוננתי למאורע הזה, ועשיתי מעשה:

עצרתי.

עשיתי צילום מסך.

נצרתי את הרגע, נשמתי את כל אשר סביבי עמוק לריאותיי, והרהרתי: "חשוב רגע על הזמן, זכור את השניות האלה, הסתכל על מה שקורה עכשיו, איך הבן שלך עולה לכיתה א', איך הוא גָּדֵל, עצור את ההקלדה האינסופית של המוח ועשה 'שמירה בשם' בצורה מסודרת כמו שעושים בוורד, ופשוט תספוג לתוכך את עצם הרגע".

זו שמירה יזומה במאגרי הזיכרון. היא נהדרת, באמת, היא מאפשרת להעניק לרגעים קסומים את מקומם, לסמן אותם, לייחד בראש מעין נקודות על ציר-הזמן בתוך בליל הנתונים הבלתי-פוסק שמתכנס לנו במוח.

אז שָׁלוֹם כִּתָּה א', ובהצלחה לכל ההורים (התלמידים כבר יסתדרו)!

יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

ג'רמי מיקס הוא עבריין. למה לכל הרוחות בר רפאלי מורחת את הפרצוף שלו על כל נתב"ג?

אם עברתם השנה בנתב"ג ובר רפאלי לא הביאה לכם את העצבים – הפוסט הזה בשבילכם:

▫ ▪ ▫

ג'רמי מיקס הוא עבריין אמריקאי. כבר בשנת 2002, כשהיה בן 18, הורשע בשוד ובביצוע מעשי אלימות קשים בילד בן 16, וישב שנתיים בכלא לאחר עסקת טיעון. מיקס היה חבר בכנופיית רחוב אפרו-אמריקנית בשם "קריפס", כנופיה שלא היססה לרצוח מאות ממתנגדיה. לאחר שהשתחרר מהכלא, הוסיף מיקס בחייו העברייניים, עד שב-2014 נעצר לאחר שהפך לספּק מרכזי של נשק חם – רובים מכל הסוגים, רימונים ותחמושת – לעבריינים כבדים. המשטרה הגדירה אותו ״אחד העבריינים המסוכנים והאלימים ביותר באיזור סטוקטון קליפורניה״ והוא נידון לעוד 27 חודשי מאסר. אבא שלו, אגב, השתחרר גם הוא לאחרונה לאחר שישב 33 שנים בכלא בגין מעשה רצח ואונס שביצע ב-1984.

במזל ששמור ליחידים, למיקס יש מראה נדיר, שמשלב עור כהה עם עיניים בהירות. הפרצוף היפה הזה הפך לוויראלי לאחר שתמונת ה-mug shot (פוטו רצח) שלו פורסמה על ידי המשטרה. עם שחרורו מהכלא, התפרסם מיקס, והפך לדוגמן.

הדיו טרם יבש מגיליון השחרורים של מיקס, ובר רפאלי מיהרה להסתער עליו בתור הפרזנטור שיככב לצידה בצילומי "קרולינה למקה". בסרטון פרסומת שצילמו, נראים השניים פורצים לווילה וכמעט נתפסים על ידי המשטרה. אם עברתם בנתב"ג בשנה האחרונה בוודאי ראיתם את הפרצוף של מיקס, לצד רפאלי, כמעט בכל פינה בשדה התעופה. העבריין הזה הוא שער הכניסה למדינת ישראל. אי אפשר להיכנס או לצאת מהארץ בלי לפגוש בפרצופים של השניים האלה, מתנוססים בענק בכל חור.

אז יופי שהוא ריצה את עונשו. איך הייתם מרגישים אם עבריין מין היה מתנוסס על קירות נתב"ג? מה, כי קרולינה למקה – ברלין עאלק, אין שם כלום חוץ ממסגרות משקפיים בדולר וחצי מסין ופרזנטורית פוטוגנית – שילמה כסף? ואם חנן גולדבלט היה חתיך הייתם מסכימים לראות את הפרצוף שלו על שלטי ענק בכניסה לארץ? אתם יודעים שקעקוע הדמעה ליד העין – שמיקס אמר ש"נעשה בעקבות אירוע שאינו גאה בו" – הוא סימן בעולם הפשע לאדם שהרג מישהו (לפי ה-Crime Library)?

כן, אני טרחן. וכן, יש עוד מיליון דברים להתעצבן עליהם. אבל מהאולם עם הטראפיק הכי גדול במדינה הייתי מצפה ליותר. מילא רפאלי, שגם הבחירות שלה אף פעם לא הלהיבו אותי במיוחד, אבל מה עם רשות שדות התעופה? הנהלת נתב"ג? מכל היפים והיפות בעולם דווקא העבריין המקועקע-בהגזמה הזה נבחר להיות חלון הראווה שלנו?

בארה"ב, אחד כמו מיקס נחשב למוקצה. אמריקה השמרנית בחיים לא תשים את הפרצוף שלו בראש חוצות. מבריטניה גורש בבושת פנים וכניסתו למדינה אסורה. סלבריטאים שסרחו בקטן, במעשים כמו גניבה מחנות, איבדו את כל הקמפיינים שלהם. שלא נדבר על קמפיין #metoo שקבר קריירות של בכירים רבים בהוליווד. עם קרימינל כמו מיקס, חתיך ככל שיהיה, התאגידים המסחריים פשוט לא מתעסקים. מיקס הוא חומר לצהובונים ולצלמי פפראצי ותו לא.

וינונה ריידר, לינדסי לוהן ומייגן פוקס איבדו חוזים של מיליונים בגלל שנתפסו גונבות מחנויות. ג'וני דפ, ביל קוסבי, מל גיבסון, סנופ דוג ומייק טייסון היו מלכים בארה"ב, כל אחד בתחומו, וריסקו קריירה של עשרות שנים בגלל מעשי אלימות. הם כולם היו פרזנטורים נהדרים עם חוזי עתק – והכל אבד ביום בו שמם נקשר בפלילים. ואצלנו? עבריין מורשע, אלים, קיבל את פני 20 מיליון הנוסעים שעברו בשנת 2017 בנתב"ג.

"מיקס כזה עוד לא היה" היה הסלוגן של קרולינה למקה, כאילו מיקס ורפאלי מגיעים משני עולמות מנוגדים. צר לי לאכזב, העולם שלהם די מקביל: שניהם בטוחים שלא משנה מי אתה ומה עשית בעברך – אם את/ה דוגמן/ית העולם צריך להשתחוות ליופי שלך.

אז לא; לא הפעם. נתב"ג שייך לציבור, והציבור רשאי לדרוש לראות שלטי פרסומת שלא כוללים עבריין שהתעלל בקטינים. ככה נלחמים באלימות ובאנשים אלימים.

יום רביעי, 15 באוגוסט 2018

איך להיות מדריכי טיולים בערי אירופה?

רוצים להיות מדריכי טיולים בערי אירופה? קלי קלות!
בגדול, זה הפורמט שאתם צריכים לשנן:

״ברוכים הבאים לעיר ______ השוכנת לגדות נהר ה______. העיר נחשבת לפנינה אירופאית וליעד נחשק בקרב מטיילים נבונים כמוכם. במרכז העיר תוכלו לראות את בניין העירייה, בגרמנית ראטהאוס, שהפך לאחד מסמליה של העיר. כמו בנייני עירייה אחרים באירופה, גם הבניין המרשים הזה מעוטר בשעון גדול שנבנה על ידי האמן _____ (חרטט). ממש פה במרכז ניצבת הכנסיה/קתדרלה הגדולה של ______ (שם העיר, חשוב לדייק). פעמוני הכנסייה נשמעים היטב ברחבי העיר, וצריחיה הגבוהים נראים למרחוק. כמו בניינים אחרים במרכז העיר, ניתן לראות כיצד סגנון הבנייה ה_______ שהיה נפוץ במאה ה_______ השפיע רבות על האדריכלות המקומית.

על הגשרים שחוצים את נהר ה_____ נקשרו אגדות וסיפורים רבים. מעשייה מפורסמת מספרת ש______ (חרטט משהו, לא לשכוח לשלב בסיפור שמות כמו אנסטסיה או רפונזל). מיליוני תיירים העוברים פה מאמינים ש______ (חרטט בענק). זו גם הסיבה, בין היתר, למה המבקרים משליכים מטבעות למזרקה המרשימה במרכז העיר. הנה, הקבוצה הסינית פה רוצה להצטלם, תרגישו בנוח להפריע להם בנימוס.

בעבר מנתה הקהילה היהודית בעיר למעלה מ_______ אלף יהודים, אך כיום נותרו כאן ______ (תקע מספר בין 100 ל-2000) יהודים בלבד. בית העלמין היהודי שנמצא לא רחוק מכאן, הוא עדות לקהילה המפוארת שהייתה כאן בעבר. אם תקשיבו לקולות הבוקעים מן העיר תשמעו מהר מאד עברית, לא קשה לזהות ישראלים.

מלחמת העולם השניה לא פסחה גם על האזור הזה. בשנת _194 הגיע הכובש הנאצי והצליח לשבש את שגרת החיים; יהודים רבים, כידוע, שילמו בחייהם. אם הייתם מגיעים לכאן אחרי המלחמה הייתם מוצאים עיר שבורה, מרוסקת, שהודות לנחישותם של רבים - הצליחה לשקם את עצמה.

מזכרות במחיר מופקע תוכלו למצוא במדרחוב הססגוני של העיר. ניפגש ליד הפסל הגדול של הסוס/אריה/תינוק עירום עם כנפיים. היזהרו מכייסים״.












יום שני, 13 באוגוסט 2018

כל מה שאתם צריכים בחיים זה טמיר שרגא אחד

יש איש אחד בעולם שקוראים לו טמיר. ב-ט'.
והטמיר הזה הוא החבר שאתם צריכים.
כי טמיר הוא לא כמו שאר החברים שלכם.
הוא גם לא אף אחד מאלה: חבר-ילדות, חבר-צחוקים, חבר-חפירות, חבר-פייסבוק, חבר-מהבניין, חבר-סיגריה, חבר-לעבודה.
טמיר שייך לז'אנר אחר, פחות שכיח.
טמיר הוא *חבר-יוזם*.
חבר שחושב על שעות הפנאי שלכם.
חבר שמכיר מקומות, שמבין בפוקר, שמחזיק בכיס ויסקי בבקבוקון מנירוסטה, שמעשן מקטרת, שמשחק משחקי קופסא של 4 שעות לסיבוב, חבר שמשיג כרטיסים בזול, שיודע להעריך עראק טוב, שמדבר בעיניים בורקות על בשר, שחולם איתכם על עולם שכולו פּלז'ר.
חבר גבר.
חבר אומר ועושה, גוזר ומקיים.

כשאתם יושבים במשרד וטובעים בשגרת יומכם המשמימה, טמיר בינתיים חושב על מפגש הגברים הבא שלכם. אם רק תראו נכונות, טמיר יזרים אתכם בכל שעה לאילת, יארגן לכם חופשה, איתו כמובן, ב-400 שקל בקפריסין, או יוציא אתכם לשתות בירת אייל בלגית במרקם מעורפל. ואם סתם תשאלו מה עושים הערב, הוא יענה בספונטניות: "יאללה תגיע, נזרום". מקסימום תשבו אצלו בסלון, יש מצב שהוא יוציא לכם סטייקים מהפריזר.

קוראים לזה חברוּת אקטיבית או חברות יוזמת.
בכל העולם היא הולכת ונכחדת, כי הרבה אנשים מחפשים חברים מהסוג שעושה לייק, ושוכחים את החברים שמוציאים אותם לפיקניק על חוף הים.
אבל בלוד יש את טמיר.
וטמיר – שיכול להתקשר להודיע שהוא אצלכם עוד עשר דקות ותביאו משהו לשתות – הוא מסוג החברים שאתם צריכים.


****

אור אסולין האגדה עשה על זה משחק:

טָמִירוֹמַטוֹר


לחצו כאן לשחק: