23 בינואר 2020

מוזיאון השואה שמנציח ניצולי שואה כהולוגרמות | סיון רהב-מאיר בדאלאס

לא כל יום נופלת בחיקי הזדמנות לצלם כתבה עם סיון רהב-מאיר. סיון הגיעה לדאלאס לביקור בקהילה היהודית, ובאופן כמעט מתבקש המלצתי לה להגיע לביקור באחד ממוזיאוני השואה המרשימים בעולם כדי לחוות מקרוב את ההולוגרמה הנפלאה שמנציחה ניצולי שואה באופן שטרם ראיתם. ליויתי אותה למוזיאון ולריאיון עם מקס גלאובן, ניצול שואה בן 92 שנבחר לאיש השנה של טקסס.

היה מדהים ומעניין.

לינק לכתבה במאקו:






 

לינק לכתבה בגוגל דרייב:

20 בינואר 2020

זכרו את השם: חוסיין אבו-באכר. זה האיש שההסברה הישראלית צריכה

המלך האמיתי של ההסברה הפרו-ישראלית בארה"ב הוא לא ישראלי, וגם לא אמריקאי, אלא מוסלמי בן 30 ממצרים בשם חוסיין אבו-באכר (Hussein Aboubakr).

ההספק של הבחור הזה בלתי-נתפס: עוד לפני גיל 20 הספיק ללמד את עצמו, מתוך סקרנות, עברית קולחת, עד שהפך למרצה להוראת עברית (!) באוניברסיטת קהיר.
לאחר שביקש לערער על השנאה המצרית העיוורת נגד ישראל, החלו הרשויות לרדוף אותו. ב-2010 הוא פרסם טור ב-ynet בו הוא מספר על הזיקה שלו לישראל, בעקבותיו נכלא. הוא ברח לארה"ב, רכש אנגלית מצוחצחת ונטולת-מבטא, והחליט להקדיש את חייו להסברה על סכנות האיסלאם. הקול שלו היום נחשב לקול המוסלמי הכי מרתק במלחמת ההסברה של ישראל.

חוסיין הגיע לדאלאס והעביר, בליווי מצגת מדהימה, את ההרצאה הפרו-ישראלית הכי טובה ששמעתי.

כיום חוסיין עובד מטעם ארגון StandWithUs. הוא עושה הסברה בקהילות יהודיות, בכנסים בינ"ל ובקמפוסים חדורי איבה לישראל. הסרטונים שלו צוברים מיליוני צפיות וגלים של ביקורת מצד ארגוני שמאל ומוסלמים ברחבי העולם. באומץ רב ובמיומנות, חוסיין הודף באנגלית ובערבית טענות נגד הציונות ונגד ישראל ועושה שירות נדיר מסוגו ליהודים בכל העולם. אין מי שמתאר טוב ממנו את האיום הנשקף על העולם המערבי בכלל וישראל בפרט כתוצאה מהסלחנות כלפי האלימות והשנאה בחברה המוסלמית.

צפו בסרטון שלו: "איפה הם המוסלמים המתונים?" (ראו גם באתר מידה):

19 בינואר 2020

שיחה עם יהודה גליק | זו התכנית לבניית בית המקדש

– "ר' יהודה, בוא שניה נדבר תכל'ס. איך תבנה את בית המקדש? מה נעשה עם כיפת הסלע?"

– "פשוט מאד: לגבי כיפת הסלע, שהיא בעצם כיפת זהב, לא צריך לפרק כלום. המקום יישאר כמות שהוא. גם המוסלמים קראו פעם למקום 'בית אלמקדס' והוא ימשיך להיות בית התפילה שלהם, וגם שלנו, וגם של כל העמים. עם הכיפה והכל. זה לא יהיה בית מקדש ספרדי או אשכנזי או יהודי או נוצרי, אלא בית ה'. היהודים ינהלו אותו על פי התורה. והמבנה המפורסם, שהוא לא מסגד, יהיה התשתית לבית המקדש השלישי".


– "למה שהמוסלמים יוותרו על אחד הסמלים שנחשבים לאחת היצירות האדריכליות המפוארות של התרבות המוסלמית? הכיפה הרי הפכה לסמל הלאומיות הערבית הפלסטינית!"

– "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים. זה רעיון אוניברסלי. צריכים לשכנע את הערבים. לתבוע מהם למסור לנו את הנכס".

– "נניח שהמוסלמים משתכנעים, כמה מהליך בניית המקדש הוא שמיימי-אלוקי וכמה ארצי? במילים אחרות, איך נעביר את זה בוועדות התכנון?"

– "בניית בית המקדש היא תהליך ארצי לחלוטין. בונים אותו כמו שבונים כל בניין. עם קבלן ומהנדס ומנופים. לא צריך משיח על חמור ושום דבר לא ייפול עלינו משמיים. אפשר אפילו לקחת פועלים זרים, בעולם בנו בניינים מורכבים מאלה".

– "ומה לגבי התשתיות מסביב?"

– "צריך לבנות עוד חדרי מלון בירושלים. צריך לדאוג לשירותים ציבוריים לרווחת העולים לרגל. בהחלט זה צריך להיות חלק מהתכנון".

– "וקרבנות?"

– "מקדונלד'ס הורגים 40,000 ראשי בקר בשנה, ראית מישהו שמפגין נגדם? וכמה תרנגולי הודו נשחטים בחג ההודיה? לא ראיתי שהתרנגולים האלה עשויים מפלסטיק. גם אנחנו נקריב פרים ואילים וכבשים כפי שציוותה התורה".

– "ומי יגיע לבית המקדש?"

– "תביא את את כל החבר'ה מדאלאס, יהודים, אנווגליסטים, מוסלמים ואסייתיים. ללא הבדלי גזע, דת ומין. משרד התיירות יצטרך להיערך לזה".

– "אז איפה מתחילים?"

– "בסאנדיי 7:30 בבוקר אני הולך להרצות לקהל גדול בכנסיית 'ניו-מאונט ציון בפטסיסט' בדאלאס, אתה מוזמן".

– "אם מתפללים שם שחרית אני בא".

– "נו".

– "עזוב, תן לי להרים טלפון לכמה קבלנים ישראליים, הם כבר ידאגו לבנות את בית המקדש במחיר מופקע ובלי חשבונית".

* * *

תודה רבה לחבר הכנסת לשעבר יהודה גליק שבא להרביץ תורה בדאלאס וענה בלי היסוס על כל השאלות הקשות (שהפכו לתשובות קשות עוד יותר)

7 בינואר 2020

לטבוע במעלית | השטן לא היה מצליח לחשוב על אסון נורא מזה

מהטרגדיה המחרידה שם במעלית יש רגע אחד, מפחיד, שלא יוצא לי מהראש.

דין שושני רואה מחלון הדירה את הגשמים העזים וקטסטרופת הניקוז. הוא אומר לבת-הזוג שלו שכדאי לרדת לחניון להזיז את הרכב כי כמות גדולה של מים עשויה לחדור לחניון. הם לוקחים את המפתח ובאינסטינקט טבעי לחלוטין יוצאים מהדירה ישר למעלית. אין להם מושג מה קורה שם למטה כי למה שיהיה להם. בטח חשבו שאם המעלית עובדת אז כנראה הכל בסדר. הם נכנסים למעלית, לוחצים על מינוס-אחד ומתחילים לרדת.

ואז יש הרגע הבלתי-נתפס והמחריד הזה. כשהמעלית מגיעה למינוס-אחד, החניון כבר מוצף בלפחות 15 סנטימטר של גשם. המעלית למעשה פוגשת בריכת מים בקומת החניון ומפסיקה מיד לעבוד. דין וסתיו בוודאי שומעים את ההתנפצות המבהילה הזאת, את הנחיתה המבעיתה של המעלית היישר לתוך המים. תוך כמה שניות החשמל במעלית מפסיק לעבוד, ופתאום חושך מוחלט. דין וסתיו כלואים במעלית בלי חשמל, כשמים קרים מחלחלים במהירות דרך החריצים ומתחילים לטפס לגובה הברכיים. זה פחד משתק שלא קיים גם בסיוטים הכי גדולים שלנו. לטבוע בתוך מעלית, גם השטן לא היה מעלה על דעתו מוות מצמית שכזה.

מה שקורה אחר-כך בוודאי עבר בראש של כולנו. הדפיקות ההיסטריות על דלתות המעלית, הזעקה לעזרה, הצרחות, האימה, הניסיונות לשבור, לדחוף, לעקם, למצוא מפלט, ללחוץ על הכפתורים, להילחם בכל הכוח עם הדלתות הארורות האלה שסוגרות לך במהירות את החיים. הרצון ההדדי של בני זוג להציל אחד את השני בדקות המסויטות האלה. לראות את מלאך המוות מתקרב במהירות ולטבוע בחוסר אונים מולו. והמים הקרים שממשיכים לטפס במהירות, למותניים, לבטן, לחזה, לצוואר, לסנטר ואז לפה, לאף ולעיניים. והבכי האחרון. והשקט.

1 בינואר 2020

כל יהודי ירא שמיים חייב לחגוג נובי-גוד!

שלום לנו הנוביגודיסטים וסְנוֹבִים גוֹדוֹם, שזה "שנה טובה" בישראלית-רוסית. הראש עדיין קצת מסוחרר כי עשינו טוֹאוּסְט בשביל פוטין, טואוסט בשביל מאמא רוסיה, טואוסט בשביל סבתא ועוד כמה כוסיות סְנַאסטוּפָיוּשִים לשנה החדשה. אבל מי מרגיש בכלל? נובי גוד זה חג עממי ומה יותר עממי מכמה כוסות אלכוהול. הרי כתבו חז"ל במפורש שמי לא ראה שמחת נובי-גוד לא ראה שמחה מימיו.

אז נשתה עוד כוסית ונלך ליהנות מהיוֹלְקָה המקושטת, שזה עץ אשוח במרכז הסלון, מנהג עתיק יומין שקשור למאמא רוסיה ולאהבה לעצים. היולקה מפיצה חמימות כשבחוץ מינוס 20 מעלות. צעצועי זכוכית ובובות מחכים בארגזים כל השנה בכדי לשמח את לבב כולם בחג השנה החדשה. בגלל זה אתם הישראלים חייבים להתחבר ליוֹלְקַה, כי מה יותר ישראלי מחיבור לטבע ולעצי אשוח מקושטים.

עוד מעט סנטה קלאוס ונכדתו, כלומר דֵד מַרוֹז וסְנֵגוּרָצְ'קַה, יבואו לחלק מתנות. הם יתגנבו בחשאי, כשכל בני הבית ישנים, ויניחו את המתנות מתחת ליולקה. סטאלין הורה כי סבא כפור ילבש אך ורק מעיל בצבע כחול, כי בנצרות – שאליה כמובן אין לנו שום קשר – הוא לובש אדום. ברוסיה סנטה אדום זה פוּי, כי סנטה הרוסי, דֵד מַרוֹז, הוא בכלל קומוניסט שלבש כחול וכחול ולבן זה הדגל שלי כמו הים והמדבר. 

על השולחן מזַאקוּסְקַה – מאכלים עממיים שאפשר למצוא בכל בית יהודי, כמו קוויאר, שינקן, פירות ים, נקניקיות, נקניקים מזרח-אירופיים ודליקטסים. אוכל כל כך פשוט ואותנטי שמשתלב נהדר עם המטבח המזרח-תיכוני. הרי גם אבותינו במצרים התבכיינו ללא הרף בזוכרם את הדגה ואת הפְלוּשְקי ואת הגוֹזִינַאקי ואת האוֹפוּשְקַה ואת החוּלוֹדֵיֵיץ אשר אכלו בברית המועצות.

אז מה אתם בכלל יודעים הישראלים? ברוסיה הנובי-גוד היה סמל למשפחתיות, אהבה וחגיגה. זה החג הלא-קומוניסטי היחיד שסטאלין הרשה לחגוג אחרי שמיגר כל דתיוּת באשר היא. ומה יותר טבעי ליהודי לחגוג דווקא את החג הזה? הוא מסמל אינסוף געגועים לקומוניזם הנפלא של מאמא רוסיה, איך שלחו יהודים לגולאג בחסות האתאיזם המדיני (גוֹסַטֶאִיזְם) ואיך חיסלו כליל את היהדות בשבעים שנות השלטון הסובייטי. ממש הגשמת חזון הנביא קרל מרקס שכתב בכתבי הקודש: "המסקנה הסופית לבעיה היהודית היא ביטול היהדות". יחי סטאלין! יחי הבולשביזם! תחי שלילת הדת! 

לכן מעכשיו גילו יהודים, שישו ושמחו בשמחת הנובי-גוד. זה בסך הכל חג בחיק המשפחה שמתקיים בליל ה-31 בדצמבר. ומה עם סילבסטר? פִּיזְדטץץץ סילבסטר! בכלל אין קשר לסילבסטר, ישו או נצרות. זה הכל רק סיבה למסיבה, כיף יהודי טהור. כולם צריכים נובי גוד, כפי מסורת ישראל סבתא, כלומר בבושקה. יש כבר מימונה ויש סיגד אז למה לא נובי גוד. אפילו סטאלין אמר שזה חג לא-דתי ובברית המועצות זה היה חג החירות – ממש כמו הפסח הזה שלכם – אז למה לעשות סיפור מכמה עצי אשוח, בלאט.



פורסם באתר ערוץ 7:
https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/20158