יום ראשון, 4 בינואר 2009

מאורס!


‏ח' טבת תשס"ט

חברים וחברות יקרים,

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה,
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
בשעה טובה ומוצלחת, בשבח והודיה לבורא עולם, זכיתי להתארס עם רויטל.
האירוסין (ווֹרט באשכנזית) נערכו אמש בהשתתפות זוג הורים מרוקאים, אמא פולניה, אבא רומני, צחקוקי מבוכה והרבה הומור של מבוגרים.

למי שטרם הכיר את ארוסתי המקסימה, אז העניין הוא כדלקמן:
את ארוסתי הכרתי בניו-יורק באמצע חודש קר אחד לפני 10 חודשים בערך, היא הייתה שליחה, אני הייתי שליח, שנינו התגעגענו לארץ-ישראל בימי הכפור הניו-יורקיים וכך נוצרה הכימיה. שתִינו הרבה קפה בסטארבקס, טיילנו במנהטן פה ושם והחלטנו שמה שטוב לאמריקה טוב גם לארץ. עם קצבה של 2 טלפונים בשבוע התמדנו בנחישותנו שכדאי יהיה אם נחיה יחדיו לנצח.

הגענו לארץ, היא גרה בנתניה, אני בראשון. במונחים שלי עד אז, נתניה הייתה בעיקר מקום לחיסול חשבונות. הרמתי טלפון לאברג'יל ושאלתי אותו אם הוא מתיר לי לנוע בנתניה בחופשיות. הוא בדק את העניין ואחרי סדרת אישורים קצרה, התחלתי לפקוד את בית המיועדת בנתניה. בתחילה נאלצתי להתמודד עם קשיי שפה (אני כאמור מדבר ערבית, הם יידיש), אבל התגברתי מאד ובחרתי לשתוק, לראשונה בחיי, יותר מארבעים דקות. אך אל דאגה: יש מי שכבר טרח לצייד אותי במלאי בדיחות על פולניות.

 * * *

האמת, אני לא ידעתי שזה הולך להיות ככה. השתנו הזמנים ואף אחד לא עידכן אותי.  אני זוכר איך במרוקו, כשמישהי בכפר הייתה מתארסת, לרוב בגיל 12, היו משלמים בשבילה רבע או חצי עדר של עיזים, שמים עליה קילו זהב ושולחים אותה לשישים שנות גידול ילדים ונכדים. היום, כל אחד רוצה טקסים בדרך לחתונה כאילו הוא מינימום הנסיך צ'ארלס. כל שבוע טקס. רשימה חלקית: הצעה, וורט, אירוסין, חינה, שבת כלה, שבת חתן לפני הנישואין, שבת חתן אחרי הנישואין, שבע ברכות ועוד לא דיברתי על כל ההפקה של החתונה. כלות היום רוצות להגיע בהליקופטר; שבסובארו המקושטת תיסע חמותך (ויסלחו לי אלה שהליקופטרים לא עושים להם טוב בימים אלה).

אז מה עושים עכשיו? מתחתנים. מגדלים ילדים וכרס (בסדר הזה). גרים בקרוואן או באיזה דירת מרתף. הולכים לסדנאות זוגיות. מדברים בערב על ויטמינים והתעמלות מודרכת. ישנים בעשר. משלמים משכנתא. עושים שבתות אצל ההורים, שבת כן, שבת לא, שבת למה לא. מבשלים איזה חביתה ומבסוטים. אין על חביתות. מתקמצנים. מזמינים עוד חברים נשואים כמונו שיצטחקקו איתנו על בדיחות של מבוגרים. נזמין לפעמים רווקים כדי שלארוסתי יהיה אופציות לשדך שידוכים. נעריך יותר את הספה. הספה היא קודש אצל זוגות טריים. נעריך גם את המיקרוגל. נדבר על עצמינו בלשון רבים. נאכל דליי פופקורן ונראה סרטים של דיסני. נגבש לעצמנו תחביבים משותפים. נבטיח לעצמנו שנעשה דברים גדולים ביחד. נהיה זוג מגניב. רבותיי, הולך להיות כיף.

לכל החברים שזנחתי באחרונה, קבלו את התנצלותי. אתם מבינים שהייתה לי סיבה מספיק מוצדקת.

תזכו לרוב ישועות.