4.23.2015

ברכות לישראל-אודי אלגרבלי, סגן חתן התנ"ך העולמי

ברכתי לבן-דודי, ישראל-אודי אלגרבלי, שהוכתר היום כסגן חתן התנ"ך העולמי. אשריו ואשרי יולדתו.

ישראל-אודי נולד ביום העצמאות. לכן הוריו קראו לו ישראל. השם אודי ניתן לו על שם בן-דודנו סגן אודי אלגרבלי הי"ד, שנפל בקרב בלבנון בכ"ז תמוז תשנ"ד. כששני השמות הללו נישאו היום פעם אחר פעם במהלך החידון – אין לב שלא רטט במשפחתנו.

כשישראל חגג בר מצווה הוריו הפיקו סרטון – משהו חביב, לא הפקה הוליוודית כפי שנערי בר-מצווה דורשים לקבל היום – בו הוא עצמו גילם ילד שמתמודד בחידון התנ"ך. כיוון שהוא נולד ביום העצמאות שבו כידוע מתקיים מדי שנה החידון, הוריו חשבו שלשלב אותו במעין חידון תנ"ך יהיה רעיון סמלי וטוב. הילד בן ה-13 ראה את הפקת הבר-מצווה הצנועה והחליט להגשים לעצמו חלום: שהסרטון שהכינו לו הוריו – יתממש.

הוא החל ללמוד, לא בחרשנות, לא כמו רובוט, פרקי תנ"ך. הוא לא נרשם לנוער חובב תנ"ך (נח"ת) ולא חשב את עצמו לגאון גדול, אבל הוא החליט בגיל 13 לצאת לריצת מרתון. ילד קטן שיוצא למסע גדול. לאט לאט, פרק אחר פרק, פסוק ועוד פסוק, על חשבון זמנו הפנוי – הוא העמיק וקרא תנ"ך. במקום לבזבז את הזמן בפייסבוק – הוא למד תנ"ך; במקום לראות טלוויזיה – הוא העדיף ללמוד פרק או שניים בספר שמואל; במקום יהודה לוי – הוא בחר ביהודה ולוי.

הוא לא החצין זאת מעולם. עד הרגע שבו הוא עלה לחידון העולמי לא ידעתי בכלל שהוא בעניין של תנ"ך. אף פעם לא ראיתי אותו אוחז תנ"ך בפומבי. בחול-המועד האחרון, הוא לא ישב וטחן פרקי תנ"ך, אלא בחר לטייל עם משפחתו ברחבי הארץ – כי מבחינתו חידון התנ"ך לא מבטל טיולים של פסח. הכל אצלו במידה: שוקד על תלמודו, אך אינו מהילדים שמסתנוורים מאור השמש כשהם מרימים את הראש מהספר.

היום הוא ניצב בגאון ודקלם פסוקים בצורה מעוררת השתאות. הוא השתתף בקרב צמוד, מלחיץ, מול יריבים מכל העולם. לפניו ישבו ראש הממשלה ונשיא המדינה, מאות אלפי עיניים נישאו אליו. ובתוך כל הלחץ, הוא דקלם פסוקים מספר יחזקאל וישעיה, קישר וחיבר פסוקים עלומים, זכר שמות של כמה ברי-מזל שהשתרבבו לתנ"ך, בבקיאות שלא תיאמן, עד שהגיעה שאלה על איזה נְחֶמְיָה בֶן-עַזְבּוּק, וישראל, שהוא עז-book – חזק בספר הספרים – פספס בקטנה והגיע למקום השני המכובד.

לנו, המבוגרים, חידון התנ"ך הוא שיעור אמיתי. הוא לא עוד תכנית ריאליטי, אלא שיעור ענק במוטיבציה: שיעור על נערים צעירים, שמסמנים לעצמם מטרה ונאחזים בה. בתוך זמן קצר יחסית הם אוצרים בתוכם ידע בהיקפי ענק, ידע שהוא נכס לכל החיים. החידון הזה הוא אות ומופת למדינת ישראל, גאווה לעם הספר. "וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר וְחָכְמָה" (דניאל א', י"ז).