יום ראשון, 4 בנובמבר 2007

טיול + שיט + כל מנהטן בשני דולר: לא בשמיים היא

חיפשנו הבוקר משהו לעשות בסאנדיי, יום שהוא מתנת האל לאמריקה כדי להוכיח סופית שאמריקאים מעדיפים לעבוד כדי לחיות ולא לחיות כדי לעבוד. מצאנו איזה מסלול בסטטן איילנד, אי דרומית למנהטן וחלק מניו-יורק סיטי.

חצינו את מנהטן, עלינו על ספינה, נסענו באוטובוס – והגענו עד לאי – וכל זה בזוג דולרים. לא מאמינים? שימו לב: משלמים שני דולר ועולים על הסאבוו'יי עד נמל ניו-יורק שנמצא בדרום העיר. משם, לוקחים מעבורת (ferry) שכלולה אף היא במסגרת השעתיים שמעניק הכרטיס לסאבוויי ובדרך יש אפילו בונוס: חולפים על פני פסל החירות. כשירדנו בסטטן איילנד חיכה שם אוטובוס. ניצלנו את 40 השניות שנותרו לנו לשימוש בכרטיס, אז גם האוטובוס היה סוג של חינם.
המעבורת לסטטן איילנד - רק שני דולר
הגענו לחורש אדיר ומצאנו שם מסלול הליכה עטוף במרבד עבה של שלכת אדומה בוהקת. כשאני אומר מסלול אני לא מתכוון לאיזה שלולית קטנה בעין חינייא, אני מדבר על ג'ונגל בערך. עצי ענק, שבילים מתפתלים, צמחיה מדהימה. התחלנו את המסלול וסיימנו אחרי 4 שעות לתוך אזור מלא במשטחי גולף. מגיעים לשם כל מיני עם אנשים יותר מדי כסף ומעט מדי חברים ושורפים את החיים שלהם על המדשאות המטופחות שם. גילינו קטע ענק: לכל מיליונר יש סיני. המיליונר חובט בכדור, והסיני הולך להביא את הכדור. אם הכדור עף טיפה רחוק מדי, נאמר לתוך העצים, הסיני פשוט משאיר אותו שם. כל דקה של המיליונר שווה כנראה יותר. וכך נמצאים להם בטבע עשרות כדורי גולף ללא אבא ואמא. אספנו בערך מאה כדורי גולף והקמנו בדירה את פירמידת כדורים לתפארת לוזרי משחק הגולף לדורותיהם.

כשבאנו ללכת ראינו מרחוק איזה מיליונר משחק גולף. התקרבנו עוד וגילינו שהוא יהודי. התקרבנו עוד טיפה ומצאנו יהודי מהקהילה שלנו. התקרבנו ממש עוד קצת וגילינו שיש לו מספיק מקומות לכולנו באוטו שלו. לקחנו איתו טרמפ חזרה למנהטן וגילינו עד כמה נהדר יכול להיות טיול בשני דולר.