יום ראשון, 22 בינואר 2012

"לא תהיה זו גוזמה לומר שהוצאתי את נשמתי כאן"

מקור: אתר בתי המשפט
הוציאו לו את הנשמה.
השופט חיים נחמיאס
מעטות ההזדמנויות בהן נחשף משהו מעולמם של השופטים, הקורסים תחת העומס בבתי המשפט ■ התנצלותו של השופט נחמיאס בפני עציר ועורך דינו השבוע באשקלון חושפת מעט ממאבקם

מרבית אזרחי ישראל נחשפים לשופטים רק כאשר הם נזקקים לשירותיו של בית המשפט, וגם אז הרשמיות הנהוגה בהיכלי הצדק לא ממש מצליחה להסגיר דבר מה מעולמם. בכללי האתיקה הנוקשים החלים על השופטים, נאסר עליהם להתראיין לתקשורת כל זמן שהם יושבים על כס השיפוט. עם זאת, לעיתים אנו זוכים להצצה אל מאחורי הקלעים באמצעות רמזים אותם הם מפזרים בפסקי הדין ובהחלטות שהם מוציאים תחת ידם.


העומס הכבד המוטל על השופטים והעיסוק היומיומי עם מאות תיקים הינה בעיה ידועה בקרב מערכת המשפט כולה. מספר התיקים הממוצע לשופט בישראל הוא 2335 בשנה, לעומת 61 בלבד בנורבגיה, ומשך הטיפול בתיק יקח בממוצע למעלה מ-850 יום. לפני כשנה התאבד השופט מוריס בן עטר בו תיאר את ההתמודדות הבלתי אפשרית שלו כשופט. "עומס העבודה הכריע אותי", כתב בן עטר לפני שחנק את עצמו למוות באמצעות שקית ניילון.

לאחרונה התנהל הליך בבית המשפט השלום באשקלון, בו עציר ועורכי דינו נאלצו כהרגלם להמתין זמן רב, הרבה מעבר למועד הדיון שנקבע בעניינם. השעות נקפו והשופט חיים נחמיאס, שכיהן בתיק זה, נאלץ לטפל בתיקים נוספים ורק בשעות הערב התפנה סוף סוף לדון בתיק שהוגש לפניו. בהחלטה שכתב הוא ביקש להתנצל בפני הצדדים על זמן ההמתנה הממושך, אך ביקש מהם להבין שגם שופט, אחרי הכל, הוא בן אדם.

"לא תהיה זו גוזמה לומר שהוצאתי את נשמתי כאן", רשם השופט נחמיאס בהחלטתו, "עו"ד ליאור רונן (פרקליט העצור - א.א.) הוא עד טוב ביותר שלי לאיזה יום עובר עלי". רק אחר הצהריים, ציין השופט, הוא זכה למנוחה קלה בה אכל חצי עוגה והלך לשירותים.

נחמיאס שב והתנצל בפני הפרקליט שנאלץ להמתין שעות רבות. "אני אוהב את כולם. הרבה מאוהביי הגיעו היום לאולמי" שפך השופט את מר ליבו, וסיכם: "הייתי שמח לו יכולתי לתת לסניגור לשבת בכסאי יום אחד, אין לי ספק כי היה בורח מן התפקיד".


מתוך פסק הדין [מת 35274-11-11 מדינת ישראל נ' אנקר (עציר)]:



פורסם בדה מארקר