יום רביעי, 13 ביולי 2016

הבהרה בנוגע לפוסט אתמול

★ חברים יקרים ★ 

אתמול פרסמתי פוסט בחשבון הפייסבוק הפרטי שלי, בעקבות ביקור שערכתי במוזיאון הרצל.

הפוסט התגלגל, והגיע לכדי כתבה באתר Nrg. בתגובתם, בחרו במרכז הרצל להוציא אותי רע. לא ארד לקטנות, אבל חשוב לי להבהיר: הרצל וחזונו יקרים לליבי, יקרים מדי כדי שאוכל לשאת סטייה מדימויו ומורשתו. לא נשמע לי הגיוני שמוזיאון הרצל יקדם את ארגון שתיל - Shatil או את האגודה לזכויות האזרח בישראל, לא משנה איך תסובבו את זה.

ההסתדרות הציונית העולמית יקרה אף היא לליבי. זהו ארגון ותיק ומפואר, שמחזיק בסגל של אנשי חינוך מופלאים – אורתודוקסיים, קונסרבטיביים ורפורמים – שפועלים יומם וליל למען יהודים בארץ ובתפוצות. הפרויקטים שלהם הם אות ומופת למדינת ישראל. אני מאמין בערכים שהם מקדמים ומצטרף אליהם בקרוב כשליח.



* * *

ולסיום הסאגה, הצעה לי למוזיאון הרצל: התרחקו מפוליטיקה. הביאו את משנתו של הרצל כהווייתה מבלי להעניק לה פרשנות. אל תנסו להיות "מאוזנים פוליטית" כי נקודת איזון היא מושג סובייקטיבי. אל תקדמו ארגונים שמייצרים מחלוקות חריפות בשיח הישראלי, לא מימין ולא משמאל. שמרו על ממלכתיות. הציונות, כזכור, אינה מפלגה. ראו בהרצל כמעין אב רוחני של מדינת ישראל ולא כמנהיג של אג'נדה. זכרו שעיקר משנתו נכתבה בשלהי המאה ה-19, בימים של חושך ותלאה לעם היהודי, ולא בימים של עצמאות וגאווה לאומית. פתחו דלת לאנשים כמוני, שרואים במוזיאון בילוי חינוכי-חווייתי ולא שיעור בסכסוכים פנים-ישראליים. 
והכי חשוב: השאירו את הרצל בקונצנזוס.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/798/628.html